אחת התובנות בתהליך ההתבגרות שלי כצלם חובב היא ההכרה בכך שהתמונות שלי משקרות. בהסתכלות לאחור ובחינת כל הצילומים שביצעתי עד כה התוצאה הסופית גורמת למציאות הבינונית להיראות אוטופית ומושלמת מכפי שהיא באמת.

אני חושב שזו נגזרת של תרבות האינסטגרם שבה אנחנו משווים את החיים המושלמים המזויפים שלנו לחיים המושלמים המזויפים של אחרים, אם כי הדשא של השכן מצטלם ירוק יותר. מאחורי הקלעים על של תמונה מושלמת עומדים רגעים בלתי מושלמים.

אני בסדר עם זה. בעיני דומה הדבר לקוסם המבצע טריק המדהים את הצופה, תוך שהוא מעוות את המציאות ומתעתע בקהל. אמנות זו כמו אומנות הצילום מבוססת על אשליה, זו מהות קיומה.

קוסמים בדרך כלל אינם מגלים סודותיהם, אם כי קיימת מגמה מסוימת בשנים האחרונות לחשוף את הסודות מאחורי קסמים מפורסמים. אני מתכוון לחשוף את הסודות מאחורי התמונות המובאות כאן, כדי שניתן יהיה ללמוד איך לייפות את המציאות שלנו בעזרת צילום מחמיא.

שנים ניסיתי להבין מה 'הקטע' שלי בצילום. לא הבנתי מה מייחד אותי ועם איזה סגנון אני מזוהה. בכנות, אני לא חושב שאני באמת מיוחד יותר מדי. במבט מלמעלה, הסגנון שמאפיין את הצילומים שלי הוא אסתטיקה וקומפוזיציות מאורגנות ויפות.